למה בישראל הכל נורא יקר? מה עדיף להיות, מזרחי או אשכנזי? מה תרוויחו מצה"ל אפילו בלי לשים לב? איפה כדאי לגור ובאיזה מקצוע לעבוד? איך לשמור על עצמך במזרח התיכון? מי יכול להזדקן בכבוד ובמה יתנחמו השאר? ולמה דברים מקולקלים במדינה שלנו, ובכל זאת לא היינו מחליפים אותה בשום מקום אחר? ליאור שליין מסביר, כמו שרק הוא יודע, איך מתנהלים החיים בישראל – מהלידה ועד והמוות.
המתנה המושלמת להורים צעירים, להורים ותיקים ולכל ישראלי שרוצה להבין איפה הוא חי (ולצחוק)
אורי שליין, בנם של מרב מיכאלי וליאור שליין, נולד בארצות הברית. בעודם מחכים באמריקה למסמכים שיאפשרו לאורי להיכנס לארץ כישראלי, אבא ליאור ניצל את הזמן כדי להסביר לרך הנולד לקראת מה הוא הולך. שלב אחרי שלב, מברית המילה עד חברה קדישא, שליין הבוגר מדריך את שליין הצעיר בישראליוּת – וכל קורא יפגוש בטקסט קודם כל את עצמו, ויצחק כמו שהוא לא צחק מספר הרבה זמן. "מדריך לישראלי המתחיל" הוא ספר שתרצו לחזור אליו שוב ושוב, להיזכר בו ולצטט ממנו, ושיבהיר לכם למה למרות הכל אנחנו שמחים להיות ישראלים.
הספר פורק באופן קומי את כל הבעיות שכרוכות בחיים בישראל. הוא עושה זאת ביסודיות ובאמת מראה בעיות רציניות בחיים בישראל. ביקורת אחת שיש לי היא שציפיתי לאיזשהו הצעת פיתרון מצד שליין. הספר כולו מלא בדברים הלא טובים בחיים כאן, וזה יוצר תמונה לא אופטימית לגבי העתיד. ציפיתי ששליין יעלה לפחות מה דעתו כדי לשפר את המצב. בסוף קורא הספר נותר אם מבט עגום על החיים כאן בלי פתרונות אמתיים באופק. ספר מצחיק שמסתכל למציאות בעיניים, בעל תוכן חשוב ומבאס מאוד (מקווה שלפחות חלק מהבעיות שצויינו בו יפתרו ולא יהיו רלוונטיות יותר).
Got this one signed and bought it while taking a picture with the author, someone i love and have been following for a while.
This was funny and shocking (going places in some punchlines i didn’t expect).
Large parts of the novel read as a manifesto more than anything else, not sure if that was the purpose, but those parts definitely felt a big dragged out.
I did find out the author and I share a believe system and agree on almost anything- it’s not surprising i’ve been spending my life listening to people saying we look alike.
מי שצופה בטלויזיה שהוא עושה וביוטיוב שלו ידע כמה הומור יש לו, את ההומור הזה הוא לא חסך מאף אחד, גם שמאלנים, גם ימניים ירגישו מותקפים מהקריאה בו , שזה מה שכיף.
הבעיה שלי עם הספר זו הכתיבה שלו, אין ספק שליאור שליין כתב את זה. השפה עצמה הומוריסטית וסרקסטית, אך התיאורים והפסקאות והמילים הם לא שפה כתובה אלה מדוברת.
חלק מהפסקאות היו "חופרות", חשוב שיהוה פואנטה או מצחיק או שמשהו ייקרה, אבל לא היו מספיק "מאורעים" אלה יותר הסברים.
הייתי שמח גם לאופטימיות מצידו, הספר מלא בפאסימיות ומה שרע.
פעם שניה שאני קוראת את הספר ואני חושבת שהגיע הזמן לסיקוול בלי ספויילרים אבל הציטוט על זה שאין סכנה קיומית - כבר לא רלוונטי מחירי הדירות - לא רלוונטי ימין מרכז שמאל - לא רלוונטי, וכבר הרבה יותר מצחיק וקיצוני מזה קלון לביבי - לא רלוונטי אשמח לסיקוול ואקרא
(גם ההקדשה של ״שיהיה לנו בהצלחה״ לא עבדה במיוחד, הגיעה הזמן לחדשה)