"ממשיכים לחקור אותי...רגליי היחפות כאילו מרגיזות את החוקרים והם נטפלים אליהן. אחד מהם לוקח פלייר ומתקרב אלי. אני מבוהל. הוא רוכן לעבר כף הרגל ובבת אחת מושך ועוקר את ציפורן הרגל. אני צווח מכאבים. הוא מחייך ושוב רוכן לכך הרגל...שוב משיכה חדה וכאב מפלח לי את הנשמה. הכאבה העצוב,בלתי נסבל ולא נגמר...מסך של חושך יורד על עיניי...."
רק עתה ,37 שנה לאחר שנפל בשבי המצרי במלחמת יום הכיפורים,מסוגל אורי אהרנפלד, צנחו שלחם באומץ בל יתואר במוצב "הזמח" בתעלת סואץ, לחזור לאותם חודשים איומים שבהם שהה בכלא עבאסייה הידוע לשמצה בקהיר. לא רחוק מהצינוק שבו שהה,מבודד,מוכה,כואב ומושפל,כמו כל שבויי צה"ל, ישב שבוי נוסף. ערן יעקבי , שריונר, שנפל אף הוא בשבי באותו מוצב. סיפורו של הצנחן,שמלווה בציוריו של השריונר,הם עדות לגיהנום השבי. כל שבי.
שבוי בפקודה הוא ספר מצמרר, שנקרא בנשימה אחת ומביא לראשונה, ממקור ראשון, תמונה מזעזעת על "חוויית" השבי בידי האויב, ועל הדילמות המלוות כל חייל שעומד או יעמוד בעתיד בפני מצב דומה. הספר נכתב בידי הסופר והעיתונאי אילן בכר, מחבר הספרים המוח וזה מה שאני זוכר, גם הוא פצוע צה"ל קשה מהיתקלות עם מחבלים באותה תקופה.