כשאמא סיפרה לי שגיטה, בת-דודתי מצ`כיה, עומדת לבוא לארץ, שמחתי מאד. גיטה ואני נולדנו שנה לפני שפרצה מלחמת העולם השנייה, גיטה בצ`כיה ואני בארץ. אף פעם לא ראיתי אותה, אבל שמרנו על קשר מכתבים כל השנים. ועכשיו, ששתינו בנות שתים-עשרה, היא באה לארץ. גיטה הפכה לגתית. יום אחד, כשלקחנו אותה לאחד מטיולינו במנזר שעל הכרמל וילדות המנזר חלפו על פנינו בשורה, אחזה בי גיטה בהתרגשות ולחשה: ,אני לא מאמינה, זו אווה! חשבנו שהיא מתה בצ`כיה!" ואז החלה ההרפתקה הגדולה, שהחלה בעיקוב והסתיימה בחטיפה, והעסיקה את כל ילדי השכונה שלנו, בת-גלים, ומילאה אותנו בהתרגשות כל חופשת הפסח באותה שנה. סיפור מלא עצב ושמחה, מתח והרפתקאות, המתרחש בשנותיה הראשונות של המדינה.
Absorbing read about children living in Haifa in 1950 who discover that a girl in the Carmelite convent is really a Jew who was separated from her parents during World War Two. How they rescue her and reunite her with her mother, still living in Prague, makes for a very good read.