"פינקתי אותך יותר מדי וזה עלה לך לראש. את יודעת שאישה לעולם לא תעמוד בראש האחווה." "מצחיק, מפני שזכור לי שאמרת לי אחרת. שהלוואי שהיו לחיילים שלך את האיכויות שמצאת בי. או שכל זה היה רק שקר כדי שתוכל לנצל אותי, להפוך אותי למריונטה המזוינת שלך?"
כוח נשי, ערמומיות, נחישות, חוכמה. מכל אלה יש לי למכביר, וכל אלה הביאו אותי מהשכונה העלובה שבה גדלתי אל ראש הפירמידה, אל הובלת האחווה כולה. הרבה ניסו לפגוע בי בדרך אל הפסגה, ועתה נראה שאויביי רבים מספור, שכן נוספו אליהם גם אויבים מבית. זכיתי להרבה כינויים בחיי, אבל אותי אף אחד מעולם לא כינה 'צאריצה', בת מלוכה. טוב שכך, מפני שאני לא מרגישה כמו בת מלוכה. לא, אני לא בת מלוכה, אני הרבה יותר מזה. אני אלילה. בידיי מצוי הכוח להבעיר את רחובות ניו יורק אם מישהו יעז לומר לי אחרת.
פטרון מאת הסופרת ניקה הוא הספר השני בסדרת מלחמת המינים . זה רומן פשע ארוטי ששם את הנשים בקדמת הבמה. הספר הראשון בסדרה הוא מטריונה . זה ספרה השישי של ניקה, המתמחה בכתיבת פנטזיה ארוטית וכבשה לה קהל קוראות נאמן. ספריה הקודמים: פרש המוות , כולנו חיות , דואט בין הזיה לפיכחון.
Nica is a romantic fantasy author, who toys with light and darkness. Ever since she can remember herself, she had been living in two worlds; in a realm of romance, twinkly lights and magic; and a land of gore and horror. After having read every book on every shelf, with Stephen King being her absolute favorite, watching countless hours of anime, playing video games and travelling the world, Nica decided it was time to stop writing to herself, and share her fantastical dreams and nightmares with the whole world. Nica’s debut novel is “The Horseman of Death”, but as long as her imagination keeps running wild, be ready for more… a lot more…
הספר השני בסדרת מלחמת המינים מציג את מאשה. או כמו שאני ראיתי אותה לאורך כל הקריאה: טרסה מנדוסה הרוסייה. פגשנו אותה כבר במטריונה בתור הזונה הראשית של סמיון, אישתו, ומושא אהבתו של קונסטנטין (לפחות בהתחלה). סמיון מאמץ אותה כשהיא עדיין ילדה, רגע אחרי שהוא מחסל את ההורים שלה, ודרכו היא מטפסת מעלה עד לראש האחווה.
לצד הכוח המנטלי שלה, נחשפים כאן צדדים אחרים, פגיעים ואנושיים יותר, שגורמים להבין לעומק איך ולמה היא הגיעה לראש האחווה, ומה היא נאלצה להקריב בדרך. ואיך אומרים? It’s not pretty.
הדמות של מאשה הפתיעה אותי בדיסוננס שלה, מצד אחד קרה, מחושבת, נראית תמיד בשליטה. מצד שני, פגיעה ושבורה מבפנים, בנויה משכבות של כאב ושליטה. זו אחת הדמויות הנשיות הכי עגולות ומדויקות שקראתי לאחרונה.
גם בספר הזה אנחנו פוגשים שוב את דריה. חיילת העל מהספר הקודם וגם הפעם היא לא סוטה מהדמות שלה. אבל כאן נוצרת מערכת יחסים מעניינת בינה לבין מאשה, מערכת שמציפה שאלות אמיתיות על יחסים בין נשים בעולם האמיתי: איך כוח, קנאה, חמלה ותחרות יכולות להתקיים יחד באותה נשימה.
בחרתי לקרוא את הסדרה הזו כי חיפשתי נשים חזקות. נמאס לי מדמויות נשיות רכות מדי, חסרות עמוד שדרה, שנגררות אחרי גבר כזה או אחר. ופה סוף סוף יש לנו לא אחת, אלא כמה נשים שמובילות, נלחמות ושולטות בעולם שנבנה סביבן.
הספר כתוב בקצב מהיר, או כמו שניקה עצמה אמרה לי: "במטריונה אני מזיינת לכם את השכל על הרקע, ובפטרון – טוב, הבנתם כבר, כנסו ישר." וכמה שהיא צדקה. הכול בפטרון בהילוך גבוה, מהעמוד הראשון ועד האחרון.
ניקה מצליחה לשלב כתיבה חדה, עלילה סוערת ודמויות שמרגישות אמיתיות גם כשהעולם סביבן קיצוני. זה ספר שלא עוצר לנשום לא מבחינת האקשן, לא מבחינת הרגש, ולא מבחינת המסרים.
ספר שני בסדרת מלחמת המינים, רצוי לקרוא קודם את מטריונה.
מעט פעמים אני יכולה להגיד שספר חילל אותי. שלקח משהו מהנשמה שלי שלא אחזור להיות אותו דבר אחרי הקריאה.
אבל הפעם? חילול שהשאיר אותי משתוקקת בצורה מפתיעה לעוד.
עוד מהמוח המשוגע של ניקה ועוד מהדמויות העוד יותר משוגעות שלה, כי שאני מדברת שאני רוצה דמויות נשיות חזקות- על זה בדיוק אני מדברת!
מאז שאני קטנה ונחשפתי לעולם שמתי לב לצביעות שיש בו ביחס לנשים. אם זה האלימות הגופנית והמילולית שמופנת אלינו, אם זה הזלזול התמידי ביכולות שלנו, במשכורת בעבודה, בתחביבים שלנו.
העולם הזה מצליח כל יום לעורר בי זעם וניקה נתנה פה פורקן עצום לכל אישה שרצתה אי פעם להתנקם בגבר שפגע בה.
בספר הזה אין נשים טובות אבל יש נשים מדהימות, חזקות, עם טירוף שבוער באש הגיהנום שנוצר בידי הגברים. הם יצרו את הגיהנום אבל אנחנו שולטות בו. הם יצרו את הגיהנום ומתהלכים בו עם כיסוי עיניים, מסרבים לראות את הערך האמיתי שלנו. ואנחנו נתלוש להם אותו בכוח, שיראו את הערך שלנו ואם לא? נכריח אותם לעשות זאת.
כי הם ימשיכו לשלוט כל עוד הם ישתיקו את הקול שלנו. ניקה לא נתנה לזה לקרות.
היהירות הגברית לא רק בעולם הרוסי, אלא בכלל בעולם הגברי באה לידי ביטוי בספר של ניקה והצליחה להרגיז אותי ברמה שהייתי מוכנה להצטרף לברית הנשית החזקה שהוקמה בספר.
עם סכין בידי אני ממליצה לכן לקרוא את הספר הזה, זה לא איום אבל זו הבטחה.
הבטחה לספר שיעיף לכן את הראש למקומות הכי רחוקים שאתן יכולות לדחוף את עצמכן. והאם זו לא חובתינו כנשים? להיות הגרסה הכי טובה של עצמינו?
הספר הזה הצליח להדליק את המבערים שלי וכל הזעם שהרגשתי במטריונה התעצם בו עד כדי פיצוץ!!!
סצנות אירוטיות מהסוטות והלוהטות שקראתי (תכינו קנקן מים ומניפה) ניקה דחפה פה אותי לקצה, מעולם לא קראתי סצנות מושחתות, נועזות וקיצוניות כאלה.
והופתעתי שנהנתי מזה אולי גם אני המעטתי ביכולות שלי…
זה לא ספר לבעלי לב חלש אבל זה ספר לנשים כי יש בנו כוח יותר מאשר אנחנו יודעות יש בנו כל מה שהם לא רוצים שיהיה. וזה להיות עצמינו.
שתי מוטציות נרדפות, שאין להן מקום אחר בעולם מלבד זו עם זו. ✦•┈๑⋅⋯ ⋯⋅๑┈•✦•┈๑⋅⋯ ⋯⋅๑┈•✦•┈๑⋯ ⋯⋅๑┈•✦ זו הסקירה שלקח לי הכי הרבה זמן בכלל להגיע אל הכתיבה שלה. לא כי הספר לא היה טוב, בדיוק ההפך. הוא פשוט דרש ממני יותר. יותר רגש, יותר מחשבה, יותר עיכול. קראתי אותו בתקופה מוזרה, בסוף חופשת פסח, כשעוד היה לי מרחב לנשום. הגעתי תוך שעה ל־30%, ואז באה תקופת המבחנים. ומכאן, חודש. חודש שלם לקח לי לחזור אליו. לא כי לא רציתי, כי לא יכולתי. הוא דרש נוכחות. כל פעם שחזרתי אליו הרגשתי כאילו אני נכנס לזירה רגשית, והייתי צריך כוח מנטלי בשביל להתמודד עם מה שמחכה לי.
מאשה. אני מודה, לא ציפיתי להתאהב בה כמו שהתאהבתי. היא דמות שכולה ניגודים, קשוחה, ביצ׳ית, חסרת מעצורים עם לב שבור שהודבק באלף ואחת דרכים לא תקינות. היא עלתה מהרצפה הכי נמוכה אל הפסגה הכי חדה, והעלייה שלה לא הייתה מלווה במחיאות כפיים, אלא בדם, זיעה ודמעות. זה מה שגרם לי לאהוב אותה יותר. היא מצולקת, מהעבר, מהגברים, מההחלטות שלה- אבל היא מחזיקה את הכוח שלה בשיניים. היא מייצגת את מה שכל כך חסר לי לראות בספרים: דמות נשית חזקה באמת, כזו שלא מתנצלת, שלא מתרצה, ושלא שואלת רשות. בעולם של גברים, היא זו שלוקחת את המושכות ומכריחה את כל מי שסביבה להסתכל מחדש על הכללים.
זה ספר שצועק: נשים לא צריכות להיות עדינות כדי להיות חזקות. הן לא חייבות להשתלב בתוך מסגרת גברית כדי להתקבל. הן יכולות להכתיב את הקצב בעצמן. ואני, בתור גבר, מעריך את זה כל כך. אני מתעב את הסטיגמות הישנות של ״האישה במטבח״, ״האישה שצריכה הצלה״. לא. שני המינים לא נועדו לתחרות, אלא לאיזון. ואם צד אחד מנסה לרמוס את השני—העולם מתפרק.
ומצד שני… קונסטנטין. אני לא יודע איפה להתחיל איתו. איך ניקה הצליחה לגרום לי לרחם עליו, להתאהב בו ואז לתעב אותו בכל נים בגוף שלי? הוא דמות שמטלטלת אותך, משאירה אותך אבוד. האחים עצמם מתערבבים ביניהם עד שקשה להבדיל מי שולט ומי נבלע. ויש את הסודות... אלה שמופיעים לקראת הסוף ומשאירים אותך פעור פה. לא כי לא רק ראית את זה בא, אלא כי פשוט לא רצית להאמין.
הרומנטיקה פה שונה מהספר הקודם. לא תשוקה בוערת שמדליקה הכל, אלא תאווה קרה, מחושבת, כמעט טקטית. היא לא אהבה, היא צורך. צורך שמחפש שחרור, לא שלווה. ואם מישהו שיחק כאן- זו מאשה. והיא זו שסוגרת את הלוח. שח.
אבל מה שבאמת כבש אותי הייתה מערכת היחסים בין מאשה, דריה ולב. יש שם משהו נוגע, שבור אך מלא חמלה. משפחה שמורכבת מהריסות אבל מצליחה לעמוד. חייכתי, כאבתי, והלב שלי נמס. אם יש דבר אחד שאני לוקח איתי מהספר הזה, זו ההבנה שאפשר לבנות משהו טוב גם מתוך הריסות. ש"משפחה" היא לא רק דם, אלא לפעמים אלה שמרימים אותך כשאתה הכי על הרצפה. לפעמים, דווקא מתוך השבר, נולדת הגדרה חדשה למה זה בית.
זה ספר שלא קל לקרוא אותו. הוא עמוס בטריגרים, חלקם קשים ממש. היו קטעים שפשוט הייתי חייב לעצור, לקחת נשימה. זה לא ספר מאפיה קליל, זה לא רומן להעביר איתו את אחר הצהריים. זו חוויה שדורשת נפש יציבה, או לפחות אחת שמוכנה להישבר ולהיבנות מחדש. הקריאה על אחריותכן בלבד. שמרו על עצמכן.
ניקוד - ★★★★ (4.5/5) סמאט - 🌶️🌶️🌶️ 🌶️ 🌶️ (5/5)
﹌﹌﹌﹌﹌﹌﹌﹌﹌ ୨⎯ טרופים ⎯୧ -`♡´- רומן אירוטי -`♡´- מתח ופשע -`♡´- גיבורה חזקה -`♡´- מאפיה רוסית -`♡´- רומן אירוטי אפל -`♡´- שונאים לאוהבים ﹌﹌﹌﹌﹌﹌﹌﹌﹌
טרופים: דמות נשית חזקה,בגידה,רומן אפל ,מאפיה רוסית
טריגרים: רצח,אובדן,אלימות במשפחה,אונס ,עינוים
מאשה נלקחת תחת חסותו הברווטה לאחר שהוריהם נרצחו על ידיהם ומתחילה לעבוד אצל הברווטה וכשהיא מגיעה לגיל 15 היא מתחילה לעבוד במועדונים שלהם בתור חשפנית,שם הבן של ראש הברווטה מתאהב בה אבל כשהוא נרצח, מאשה נוקמת את מותו והופכת להיות הבוסית שמנהלת את העניינים,לפחות עד שהבן שלה ילמד ממנה את כל מה שהוא צריך על מנת להפוך להיות הפחאן הבא.
קודם כל הכתיבה של ניקה פשוט ממכרת ואני אומרת בשיא הכנות שאם והכתיבה שלה לא הייתה כזאת אני הייתי נוטשת את הספר כבר בהתחלה כי בואו נגיד ככה שאני וספרי אופל לא החברים הכי טובים.אבל באמת שהכתיבה של ניקה כל כך ממכרת ופשוט לא יכולתי להפסיק לקרוא ואני חייבת להגיד שהדואט הזה מעוות ברמות ,ברמה שהוא ישחק לכן עם הראש ותרצו לנטוש אותו אם אתן לא רגילות לאופל אבל אתן תמשכו לספר הזה ולא תרצו להפסיק לקרוא !
אז למי אני כן ממליצה על הספר הזה?. - למי שלא נרתעת מסמאט מעוות ולוהט בטירוף! 🥵 באמת שלא יצא לי לקרוא סמאט כזה באף ספר שקראתי ! - למי שאוהבת לקרוא על נשים חזקות ששולטות וגם אם יש לצידן גברים הם יהיו בעמדת כוח חלשה מולן כי הן פשוט לא יכולות לרדת מהפסגה. - למי שאוהבת ספרי מאפיה בדגש על מאפיה רוסית. - וכמובן למי שקראה את מטריונה ממליצה לכן להמשיך ישר אחרי ולא לקרוא ספרים בין לבין (כמוני) כי זה סוג של ספר שממשיך את העלילה אז אם אתן קונות את מטריונה אתן חייבות לקנות גם את פטרון ! - למי שאוהבת ספרים אפלים ותגיע לספר הזה עם ראש פתוח כי הוא מצריך את זה - למי שלא נתרעת מהטריגרים שכתבתי כי למשל אני יכולה להגיד שהטריגר של האונס לא מופיע רק פעם אחת ,אני לא רוצה לעשות ספוילרים אבל בקטעים של הטריגרים זה מאוד חשוב לי אז ראו הוזהרתם! - וגם למי שרוצה ספר שפשוט ירסק לכן את המחסום כי זה הגאונות של ניקה בספרים שהיא כותבת!
הדבר היחיד שאני לא אהבתי זה באמת שלא כתוב מה הנקודת מבט באותו פרק ופשוט מגלים את זה תוך כדי קריאה וזה שהפרקים לא ממוספרים,מצד אחד אני מבינה את זה כי זה חלק מהגאונות של ניקה כי זה מה שיוצר את הטוויסטים אבל עדיין אני צריכה את זה בספרים שאני קוראת. וגם את הסוף כאילו בגלל שהספר היה כל כך פסיכי ומעוות צפיתי שגם הסוף יהיה כזה
אסופה של אידאולוגיות,תנועות פוליטיות,תנועות חברתיות ותאוריות בתחומי מדעי החברה ומדעי הרוח אשר מטרתן שחרור נשים מדיכוי וקידום שיווין מגדרי, מבחינה משפטית, פוליטית, חברתית, כלכלית ואישית זאת ההגדרה לפמיניזם והדבר הראשון שאחשוב עליו כשתשאלו אותי על הספר פטרון אוכל להגיד כי נשים רבות יודעות לכתוב גברים. זה קל לנו אנחנו יודעות ומכירות את כל החלומות הכי אפלים והכי מתוקים שלנו על ה"גבר המושלם" ואז יש אותנו הנשים..... אנחנו המסובכות יותר לכתוב אלה שאמורות להרגיש יותר מידי במעט מידי זמן. וגם עם כל הפנטזיות של מה הייתי רוצה להיות וההבנות של מה אני באמת ומה מצפים ממני להיות יש לדבר גבול הרבה יותר ברור במוח של רובנו בכתיבתה של ניקה הגבול הזה נראה כאילו ופרוץ מראש וכל מה שצריך זה לרוץ לכיוונו בכל הכוח. וזה לא שאני לא אוהבת את הגברים של ניקה בכל ליבי אבל נשותיה של ניקה הן אלה שבסוף משאירות בי טעם של עוד בכל ספריה ובעיקר בספר הזה. אגב רציתי לשאול שאלה....
אץן זוכרות במקרה את הפעם הראשונה בה אמרו לכן שאתן לא יכולות בגלל שאתן נשים? כן? אז מאשה היא האחת שתשבור את המשפט הזה. הספר פטרון מעיד על זמנכן להפסיק להאמין בסיפורים שסיפרו לכן עוד מאז ילדות ולהתחיל לספר לעצמכן סיפור חדש זה הזמן להכנס לסיפורה של הפחאן שטיפסה למעלה באמצעות דם יזע ודמעות ושל מתנקשת אכזרית שאולי סוף כל סוף הצליחה להתחיל להרגיש. שתיהן עברו ועוברות גיהינום אבל האם ימצאו את היכולת הכוח ובעיקר את הרצון לשלוט בגיהינום הזה?
כל מי שמחפשת ספר חמוד עם סוף טוב תתרחקי כמו שמן ממים אתן לא תתערבבו, אבל כל מי שמחפשת הבנה, יציאה מאזור הנוחות, מציאת אזור נוחות חדש, לחשוב, ללמוד ובעיקר להתרגש זה הספר בשבילך כי הספר הזה הוא הזמן שלך לשנוא בשביל לאהוב.
ספר שני בסדרת מלחמת המינים קראתן נכון! סדרה! 😍😭😍😭 הלב שלי היה על סף שברון כי חשבתי שזה דואט אבל ניקה הבטיחה שיש עוד בדרך ואני כולי מלאת תקווה וקוצים בתחת כי אני לא מוכנה להפרד מהדמויות האלה🥺❤️
החודש חגגנו יום האישה💪🏻 והספרים האלו, במיוחד הספר השני, כל כך מתאימים לקריאה בזמן הזה. אם אתן מחפשות לקרוא ספר על דמות נשית חזקה, כזאת שתגרום לכן להיות גאות בהיותכן נשים, שתגרום לכן לרצות להצטרף לאחוות הנשים המטריפה שלה, כזאת שתגרום לכן לרצות להיות סביב השולחן שלה ולתת לה להנהיג אתכן בעיניים עצומות אז מאשה היא המנהיגה שאתן רוצות לקרוא עליה!
מאשה נכנסת לתפקיד הפאחן עד שבנה, לב, יגיע לגיל המתאים בשביל לרשת את התואר והמעמד. מאשה עוברת תהליך מדהים בספר – תהליך מעורר הערצה, זכיתי לראות איך היא מתחשלת והופכת לאישה מעוררת הערצה שהיא היום.
היו לא מעט קטעים שגרמו לי להגיד לעצמי "אני לא מאמינה ששנאתי אותה, אני לא מאמינה שזה מה היא עברה!" ניקה הצליחה לגרום לי לעבור משנאה מטורפת לדמות של מאשה למצב שאני רוצה לעמוד בשורה הראשונה בצבא שלה ולצעוק "כן הפאחן!!!" היא גם גרמה לי לחייך כמו טיפשה, לבכות כמו תינוקת, לקלל כמו גנגסטרית, לחשוב כמו מאפיונרית, ולמליון קונספירציות שונות להתעופף לי בראש שלא יביישו אף קונספירציה מטורללת שנכתבה בדפי ההיסטוריה 😂
ספר מדהים שמתעלה על הראשון ואני לא יכולה לחכות עד שאתאהב קשות בספר הבא בסדרה😍