What do you think?
Rate this book
ארץ עיר ילדה
לכליל מילר יש מספיק דאגות בחיים: היא בשבוע השלושים ושניים להריונה, המאמר שהיא כותבת לכתב עת יוקרתי רחוק מלהיות מוכן, חנות הספרים שהיא מנהלת כמעט קורסת, היא ובעלה רחוקים מאי פעם ורומן במקום העבודה לא מתגלה כרעיון הכי מוצלח שאי פעם היה לה.
לא פלא שהיא מוצאת את עצמה עם לחץ דם שנוסק לשחקים ומאושפזת במחלקת אם ועובר, לפחות עד להודעה חדשה. שם, על מיטת בית החולים, כליל נתקלת במודעה שמבשרת שאביה הנעדר, אתו לא דיברה שנים ארוכות, מגיע להרצות בארץ. תאריך ההרצאה הוא גם תאריך הלידה המיועד.
בין בדיקות וחרדות לגורל התינוק שבדרך, ארוחות תפלות, שיחות עם אימהות בהווה ובעתיד, ביקורים של בעלה ובתה הקטנה וכמה בדיחות שחורות, מתעמתת כליל עם שלל הבחירות שבחרה בחייה וגם עם כאלה שבחרו בה.
אביגיל קנטורוביץ׳ לא מאמינה בפרות קדושות. בכתיבה שנונה, חשופה מאין כמוה, מצחיקה אבל גם נוגעת ללב, היא כותבת על הורים, ילדים ומשפחות לא מתפקדות, על רומנים אסורים ומותרים, על זיכרון השואה ועל זיכרון בכלל. ארץ, עיר, ילדה חוזר ובודק באומץ וברגישות את האפשרות לזכות באהבה אצל מי שלא נאהב מראשיתו.
לא פלא שהיא מוצאת את עצמה עם לחץ דם שנוסק לשחקים ומאושפזת במחלקת אם ועובר, לפחות עד להודעה חדשה. שם, על מיטת בית החולים, כליל נתקלת במודעה שמבשרת שאביה הנעדר, אתו לא דיברה שנים ארוכות, מגיע להרצות בארץ. תאריך ההרצאה הוא גם תאריך הלידה המיועד.
בין בדיקות וחרדות לגורל התינוק שבדרך, ארוחות תפלות, שיחות עם אימהות בהווה ובעתיד, ביקורים של בעלה ובתה הקטנה וכמה בדיחות שחורות, מתעמתת כליל עם שלל הבחירות שבחרה בחייה וגם עם כאלה שבחרו בה.
אביגיל קנטורוביץ׳ לא מאמינה בפרות קדושות. בכתיבה שנונה, חשופה מאין כמוה, מצחיקה אבל גם נוגעת ללב, היא כותבת על הורים, ילדים ומשפחות לא מתפקדות, על רומנים אסורים ומותרים, על זיכרון השואה ועל זיכרון בכלל. ארץ, עיר, ילדה חוזר ובודק באומץ וברגישות את האפשרות לזכות באהבה אצל מי שלא נאהב מראשיתו.
- GenresFiction
330 pages, Paperback
First published October 30, 2018
20 people want to read
Ratings & Reviews
Friends & Following
Create a free account to discover what your friends think of this book!
Community Reviews
Displaying 1 - 15 of 15 reviews
October 23, 2018
אני הקורא הכי פחות אובייקטיבי בעולם, אבל זה ספר נפלא ואני מתפוצץ מגאווה כי נשוי לסופרת המדהימה הזאת
October 25, 2018
"פעם, בכעס גלוי, אימא שלי אמרה: "אבא שלך כבר שכח איפה הוא גר. זה כי יש כאן מקלחת ולא תאי גזים. שימי צלב קרס בכניסה ותראי איך הוא מתייצב." "
כליל מילר בשבוע 33 להריון. נשואה לאורי ויש להם ילדה קטנה בת 4. דוקטורנטית ועובדת בחנות ספרים. כמעט כליל השלמות, לולאי רעלת ההריון (שהיא לא כל כך רצתה), האב הנעלם וסוד קטן ומעיק שרובץ על מצפונה.
כליל מתאשפזת במחלקת היי ריסק ל- 4 שבועות של מסע פרטי בנבכי נפשה עד שיגיע מועד הלידה. בזמן הזה היא מהרהרת במערכת יחסיה עם אביה, ארכיאולוג חוקר שואה לעת מצוא, שאבדה דרכו בחפירות בטרבלינקה ובאושוויץ. היא מהרהרת במערכת יחסיה עם בעלה, אורי ובסוד הקטן שרובץ על מצפונה.
מניסיוני, בתקופת ההריון - וגם אחרי הלידה אם יותר לי - אנחנו לא לגמרי שפויות. כל התחושות והמחשבות והרגשות שלנו גולשים מתוכנו ויוצאים מפרופורציה. הספר מעביר היטב את הסחרור הריגשי והנפשי של הגיבורה.
אביה, שאיתו לא דיבר כ- 23 שנים, תופס פתאום נפח גדול ולא פרופורציונלי ממחשבותיה. היא שוקעת לתוך הזיכרונות מאירועים קטנים וגדולים שליוו את חייה ביחסיה עם אביה ואימא. אירועים שקשורים לשואה כאירוע שכונן את הילדות שלה. היא מהרהרת במסקנה המתבקשת שיתכן ואביה למעשה אהב את השואה ואת המחקר שלו בשואה יותר ממה שאהב אותה (לא שזה חשוב במיוחד אם הוא אהב אותה, אחרי 23 שנים של חיים בלי דמות אב שבוחר להיעלם ולהימחק מחיי בתו). בעלה אורי מנסה בכוחות מוגבלים לשכנע אותה לשחרר, אבל קשה לשכנע נשים, ובמיוחד נשים בהריון, ובמיוחד נשים בהריון עם רעלת, לשחרר משהו שקפוץ היטב בליבן ובנפשן.
גם העובדה שהסכימה להרות את הילד במועד שהסכימה מעיקה על מחשבותיה ומעסיקה אותה ובמיוחד לנוכח הקשיים שהיא חווה באישפוז הממושך.
ספר ביכורים מעולה ורגיש שהדבר היחיד המרכזי שהפריע לי הוא מערכת היחסים הבלתי מובהרת עם הבעל אורי. נראה שהכל שם סגור ולא מוסבר. כאילו הסופרת בלמה ולא שיחררה כמו ששיחררה את הדמות של כליל ביחס לאב הנעלם. אולי כי בכתיבה על מערכות יחסים זוגיות יש משהו יותר אישי, קרוב, אינטימי וחשוף שמהווה איזו תמונת מראה לנפש של הסופר. כתיבה כזו חשופה דורשת בשלות מסויימת שבוודאי גם תגיע בספרים הבאים. ואולי פשוט בחרה להתמקד באב ולא להסיט את תשומת לב הקורא, כדי למקד את ההשפעה של ההורים שלנו על הזהות האישית שלנו.
החלק האחרון מבכיא ואפילו הזלתי דמעות מה שברור לי שיקרה לעוד נשים שיקראו את הספר. אי אפשר שלא להזיל דמעות ושלא
להזדהות עם הדמות של כליל כשהיא בחדר הלידה: הכאב והלחץ והרעש מסביב אין אישה שחוותה לידה שלא תיזכר בחוויות האישיות שלה. והחלק הזה כתוב בכזה כישרון נוגע ללב.
עכשיו רק נותר לחכות לספר הבא.
כליל מילר בשבוע 33 להריון. נשואה לאורי ויש להם ילדה קטנה בת 4. דוקטורנטית ועובדת בחנות ספרים. כמעט כליל השלמות, לולאי רעלת ההריון (שהיא לא כל כך רצתה), האב הנעלם וסוד קטן ומעיק שרובץ על מצפונה.
כליל מתאשפזת במחלקת היי ריסק ל- 4 שבועות של מסע פרטי בנבכי נפשה עד שיגיע מועד הלידה. בזמן הזה היא מהרהרת במערכת יחסיה עם אביה, ארכיאולוג חוקר שואה לעת מצוא, שאבדה דרכו בחפירות בטרבלינקה ובאושוויץ. היא מהרהרת במערכת יחסיה עם בעלה, אורי ובסוד הקטן שרובץ על מצפונה.
מניסיוני, בתקופת ההריון - וגם אחרי הלידה אם יותר לי - אנחנו לא לגמרי שפויות. כל התחושות והמחשבות והרגשות שלנו גולשים מתוכנו ויוצאים מפרופורציה. הספר מעביר היטב את הסחרור הריגשי והנפשי של הגיבורה.
אביה, שאיתו לא דיבר כ- 23 שנים, תופס פתאום נפח גדול ולא פרופורציונלי ממחשבותיה. היא שוקעת לתוך הזיכרונות מאירועים קטנים וגדולים שליוו את חייה ביחסיה עם אביה ואימא. אירועים שקשורים לשואה כאירוע שכונן את הילדות שלה. היא מהרהרת במסקנה המתבקשת שיתכן ואביה למעשה אהב את השואה ואת המחקר שלו בשואה יותר ממה שאהב אותה (לא שזה חשוב במיוחד אם הוא אהב אותה, אחרי 23 שנים של חיים בלי דמות אב שבוחר להיעלם ולהימחק מחיי בתו). בעלה אורי מנסה בכוחות מוגבלים לשכנע אותה לשחרר, אבל קשה לשכנע נשים, ובמיוחד נשים בהריון, ובמיוחד נשים בהריון עם רעלת, לשחרר משהו שקפוץ היטב בליבן ובנפשן.
גם העובדה שהסכימה להרות את הילד במועד שהסכימה מעיקה על מחשבותיה ומעסיקה אותה ובמיוחד לנוכח הקשיים שהיא חווה באישפוז הממושך.
ספר ביכורים מעולה ורגיש שהדבר היחיד המרכזי שהפריע לי הוא מערכת היחסים הבלתי מובהרת עם הבעל אורי. נראה שהכל שם סגור ולא מוסבר. כאילו הסופרת בלמה ולא שיחררה כמו ששיחררה את הדמות של כליל ביחס לאב הנעלם. אולי כי בכתיבה על מערכות יחסים זוגיות יש משהו יותר אישי, קרוב, אינטימי וחשוף שמהווה איזו תמונת מראה לנפש של הסופר. כתיבה כזו חשופה דורשת בשלות מסויימת שבוודאי גם תגיע בספרים הבאים. ואולי פשוט בחרה להתמקד באב ולא להסיט את תשומת לב הקורא, כדי למקד את ההשפעה של ההורים שלנו על הזהות האישית שלנו.
החלק האחרון מבכיא ואפילו הזלתי דמעות מה שברור לי שיקרה לעוד נשים שיקראו את הספר. אי אפשר שלא להזיל דמעות ושלא
להזדהות עם הדמות של כליל כשהיא בחדר הלידה: הכאב והלחץ והרעש מסביב אין אישה שחוותה לידה שלא תיזכר בחוויות האישיות שלה. והחלק הזה כתוב בכזה כישרון נוגע ללב.
עכשיו רק נותר לחכות לספר הבא.
October 16, 2020
כליל מאושפזת במחלקת אם ועובר בגלל הריון בסיכון. היא חווה פחדים ודאגות בעקבות הלידה הקרבה והחשש לעובר ולבריאותה, היחסים העכורים עם בעלה, החשש מפגיעה בקריירה שלה, הפרידה הכפויה מביתה הקטנה, חשש למעמדה כדוקטורנטית. פסק הזמן מהשגרה שהיא נאלצת לקחת, מציפים אצלה זיכרונות מאמה שנפטרה, ומאביה שאיתו אינה בקשר כבר מעל ל20 שנה. אביה הוא ארכיאולוג ידוע שעוסק בחקר השואה ובחפירות במחנות ריכוז והשמדה, וכילדה הייתה חשופה לעיסוקו וגם זה השפיע עליה מאוד. ספר חודר, נוגע ללב ומרגש. תיאור האשפוז במחלקת אם ועובר וכן הלידה עצמה מצמררים ויגרמו להזדהות אצל כל אישה שחוותה זאת. הכתיבה מצוינת ושנונה. לפני שקראתי אותו, משום מה הייתי תחת הרושם שהספר יעסוק בעיקר בילדותה תחת הצל של עיסוק האב בתחום השואה, ולא כך הוא. באופן אירוני, האזכור של השואה בספר הוא בעיקר דרך הומור שחור שמהווה אתנחתא קומית-משהו למחשבות הקודרות של כליל על מצב הריונה, אימהותה לביתה הקטנה והיחסים עם האב. ספר מצוין ומומלץ.
February 18, 2019
.ספר טוב. פלוס פלוס
נכון, ספר לא פשוט. אבל אני כל כך נהנתי! הספר נגע גם בראש שלי וגם בלב.
זה הספר שהייתי רוצה לכתוב בעצמי לו היה לי אומץ וכשרון.
נכון, ספר לא פשוט. אבל אני כל כך נהנתי! הספר נגע גם בראש שלי וגם בלב.
זה הספר שהייתי רוצה לכתוב בעצמי לו היה לי אומץ וכשרון.
January 4, 2019
ספר נהדר. תיאורים מדויקים שגרמו לי להיזכר , בגוף, בחוויות כשהן היו זהות לאלה של כליל , גיבורת הספר (יש לה ילדה בת ארבע, בעל אוהב, אבא שלא פגשה כבר עשרים שנה, הריון מתקדם שקצת הסתבך, ואמא מתה.) ולחשוב לא מעט כשדיברה על חוויות שהיו זרות לי יותר. מצחיק, מבכיא ושוב מצחיק.
אני לא מתיימרת להיות מבקרת ספרות , אבל " זה לא מרגיש כלל כמו ספר ביכורים" 🙄
מזל שהסופרת התחילה לעבוד על הספר הבא.
אני לא מתיימרת להיות מבקרת ספרות , אבל " זה לא מרגיש כלל כמו ספר ביכורים" 🙄
מזל שהסופרת התחילה לעבוד על הספר הבא.
December 10, 2018
כספר שעוסק בכמה נושאים: היריון בסיכון גבוה, נישואים במשבר, רומן בעבודה, בעיות בעבודה ובאקדמיה, המקום שהשואה לוקחת בחיים בארץ, אני מרגישה אישית שבסוף הספר נוגע בחרדה. כליל מאושפזת בבית חולים בעקבות היריון בסיכון גבוה ולכן נאלצת לקחת הפסקה מהחיים של עצמה. ואכן לפעמים אין דבר מפחיד יותר מהמחשבות של עצמך. ולשבת שעות על גבי שעות עם עצמך זה אכן ממש לא פיקניק, טיול שנתי ולא חופשה. לפעמים לקחת חופשה מהמירוץ של החיים זה פשוט עונש. אומנם התהליכים הנפשיים שהדמות הראשית עוברת מובילים אותה קדימה, אבל היא גם גורמת לך להבין אנשים שנמנעים ממחשבות ועימותים עם דברים לא נעימים בחיים.
הספר אינו גדוש באירועים אך לא יכולתי להפסיק לקרוא אותו ואפילו הזלתי דמעה לקראת הסוף. בהחלט קריאה מומלצת שמוצאת את עצמה על הגבול שבין ספר קליל לספר כבד בשל הנושאים שבו עוסק.
הספר אינו גדוש באירועים אך לא יכולתי להפסיק לקרוא אותו ואפילו הזלתי דמעה לקראת הסוף. בהחלט קריאה מומלצת שמוצאת את עצמה על הגבול שבין ספר קליל לספר כבד בשל הנושאים שבו עוסק.
October 29, 2018
אם מישהו ישאל אותי מה הפגם שבכל זאת מצאתי בספר הזה, אחרי שהענקתי לו חמש כוכבים, הייתי עונה לו שהספר בכלל לא הרגיש לי כמו ספר ביכורים.
זהו ספר שלם, בוגר, חושף קרביים, מצחיק לעיתים והרבה יותר רציני ממה שציפיתי ממנו להיות.
את אביגיל אני מכיר בעיקר מהפוסטרים שהיא מעלה לפייסבוק. הם משעשעים, מתוחכמים, יצירתיים מאוד.
על התחלת הספר עם קריאת ההקדשה לאמיר גוטפרוינד ז״ל הבנתי שמדובר בספר מיוחד.
על פניו זהו לא ספר למין הגברי, אחרי הכל למה שארצה לקרוא ספר על אישה הנוטה ללדת ומתאשפזת במחלקת היי ריסק, ולמרות הכל מצאתי את עצמי נשאב לספר הזה, מתרגש עם הדמויות, מזדהה עד כמה שאפשר עם התחושות שלהן, אפילו מתרגש בסוף.
ממליץ בחום על הספר הזה, מתנה מושלמת לכל אחד ואחת.
זהו ספר שלם, בוגר, חושף קרביים, מצחיק לעיתים והרבה יותר רציני ממה שציפיתי ממנו להיות.
את אביגיל אני מכיר בעיקר מהפוסטרים שהיא מעלה לפייסבוק. הם משעשעים, מתוחכמים, יצירתיים מאוד.
על התחלת הספר עם קריאת ההקדשה לאמיר גוטפרוינד ז״ל הבנתי שמדובר בספר מיוחד.
על פניו זהו לא ספר למין הגברי, אחרי הכל למה שארצה לקרוא ספר על אישה הנוטה ללדת ומתאשפזת במחלקת היי ריסק, ולמרות הכל מצאתי את עצמי נשאב לספר הזה, מתרגש עם הדמויות, מזדהה עד כמה שאפשר עם התחושות שלהן, אפילו מתרגש בסוף.
ממליץ בחום על הספר הזה, מתנה מושלמת לכל אחד ואחת.
August 12, 2020
את הסקירה המלאה ניתן לקרוא כאן
הספר בקצרה
כליל, שנמצאת בחודשים האחרונים להריונה מגיעה למחלקת אם ועובר בעקבות רעלת הריון. היא אמורה לבלות בה את חמשת השבועות האחרונים של הריונה תחת השגחה ופיקוח צמוד. כל החששות, הדאגות, החרדות והלחץ שמלווים אישה בהריון מתערבבים בקשיי היום יום, בטראומות עבר, במורכבות של מערכות היחסים עם אנשים הקרובים אליה.
הספר מדבר על הקשר בין ההורה לילד (גם מהצד של הילד וגם מהצד של אמא), מדבר על זוגיות ונישואין, משפחה, אמהות.
אני חושבת שיותר מכל דבר אחר הספר הזה מציג כמה שהחיים הם בעצם מורכבים.
הספר בקצרה
כליל, שנמצאת בחודשים האחרונים להריונה מגיעה למחלקת אם ועובר בעקבות רעלת הריון. היא אמורה לבלות בה את חמשת השבועות האחרונים של הריונה תחת השגחה ופיקוח צמוד. כל החששות, הדאגות, החרדות והלחץ שמלווים אישה בהריון מתערבבים בקשיי היום יום, בטראומות עבר, במורכבות של מערכות היחסים עם אנשים הקרובים אליה.
הספר מדבר על הקשר בין ההורה לילד (גם מהצד של הילד וגם מהצד של אמא), מדבר על זוגיות ונישואין, משפחה, אמהות.
אני חושבת שיותר מכל דבר אחר הספר הזה מציג כמה שהחיים הם בעצם מורכבים.
July 25, 2020
נהדר. נוגע כל כך יפה בנושאים פחות מדוברים. בכיתי, צחקתי. בדרך כלל אין לי טיפת סבלנות לספרים שעוסקים (גם) בשואה, אבל פה זה לא הפריע לי.
January 9, 2019
כליל מילר כורעת ללדת על קו התפר בין שואה לתקומה: בין ילדות מלאת אשמה, חרדות ובדידות להורות מאושרת, בין חפירה אובססיבית בעבר לבין ציפיה לעתיד, בין מוות לחיים. כליל היא לא דור שלישי לשואה אלא, כפי שהיא מגדירה את עצמה, נפגעת צד ג'. במובן מסויים היא מטאפורה, ואולי קריקטורה מוקצנת, של החברה הישראלית כולה. היא לא איבדה את משפחתה בשואה, אבל היא איבדה את אביה לשואה, ונותר לה רק לתהות אם הסיבה לכך נעוצה בה עצמה או בו, ומה המשמעות של כל אחת מהאפשרויות הללו.
ועכשיו פתאום היא עומדת בפני בחירה: לחזור ולחפור בעבר כמו אביה, שמופיע פתאום בחייה בדמות מודעה בעיתון שמבשרת על הגעתו לארץ לכנס על השואה; או להתרכז בעתיד בדמות הריון בסיכון גבוה שבו היא נמצאת. אבל אין לה באמת יכולת לבחור בין הדברים: הרופאה שלה קובעת את התאריך שבו "יפעילו" אותה בדיוק לתאריך הכנס. היא לא באמת יכולה ללכת ולשחרר את האושוויץ הפרטי שלה. מקסימום תשלח מטס אווירי מעליו. תחת זאת כליל לומדת לשחרר את העבר, לא לקבור את עצמה חיה בתוכו, כדי שתוכל להתרכז בבניית העתיד -- לא עתיד הירואי של "תקומה", אלא סתם עתיד של חיים ובני-אדם ואושר.
וכך, על הפלנטה האחרת של ממלכת האם והעובר, כליל צריכה למצוא את הדרך שלה מהעבר אל העתיד.
---
אביגיל קנטרוביץ' מגישה ספר ביכורים מהוקצע, רצוף הומור וכתוב בבטחון ובלשון חופשית שמעוררים קנאה. החסרון המרכזי לטעמי היה לקראת סוף הספר, כשהרגיש שקנטרוביץ' ניסתה להאכיל את הקורא בכפית כדי להסביר את המוטיבים שהופיעו לאורך הספר, בעיקר מוטיב הגלגלים, שזוכה להסבר מפורש שנתן יותר תחושה של מורה לספרות מאשר של חלק אורגני מהסיפור.
גם דמויות המשנה בספר הרגישו קצת קרטוניות לפרקים, ולא זכו ליותר מדי אפיון מעבר לתכונה מגדירה מרכזית, וחבל.
אבל החסרונות הללו לא הפריעו לספר להיות קריא להפליא, מבדר ומעורר מחשבה והזדהות כאחד. מומלץ.
ועכשיו פתאום היא עומדת בפני בחירה: לחזור ולחפור בעבר כמו אביה, שמופיע פתאום בחייה בדמות מודעה בעיתון שמבשרת על הגעתו לארץ לכנס על השואה; או להתרכז בעתיד בדמות הריון בסיכון גבוה שבו היא נמצאת. אבל אין לה באמת יכולת לבחור בין הדברים: הרופאה שלה קובעת את התאריך שבו "יפעילו" אותה בדיוק לתאריך הכנס. היא לא באמת יכולה ללכת ולשחרר את האושוויץ הפרטי שלה. מקסימום תשלח מטס אווירי מעליו. תחת זאת כליל לומדת לשחרר את העבר, לא לקבור את עצמה חיה בתוכו, כדי שתוכל להתרכז בבניית העתיד -- לא עתיד הירואי של "תקומה", אלא סתם עתיד של חיים ובני-אדם ואושר.
וכך, על הפלנטה האחרת של ממלכת האם והעובר, כליל צריכה למצוא את הדרך שלה מהעבר אל העתיד.
---
אביגיל קנטרוביץ' מגישה ספר ביכורים מהוקצע, רצוף הומור וכתוב בבטחון ובלשון חופשית שמעוררים קנאה. החסרון המרכזי לטעמי היה לקראת סוף הספר, כשהרגיש שקנטרוביץ' ניסתה להאכיל את הקורא בכפית כדי להסביר את המוטיבים שהופיעו לאורך הספר, בעיקר מוטיב הגלגלים, שזוכה להסבר מפורש שנתן יותר תחושה של מורה לספרות מאשר של חלק אורגני מהסיפור.
גם דמויות המשנה בספר הרגישו קצת קרטוניות לפרקים, ולא זכו ליותר מדי אפיון מעבר לתכונה מגדירה מרכזית, וחבל.
אבל החסרונות הללו לא הפריעו לספר להיות קריא להפליא, מבדר ומעורר מחשבה והזדהות כאחד. מומלץ.
March 29, 2025
ספר חמוד כתוב קליל ומצחיק, על כליל בחורה בהריון בסיכון גבוה, אמורה להיות בבית חולים בהשגחה 4 שבועות. ברקע כל הזמן חושבת על אבא שלה ארכיאולוג חוקר שואה איתו היא לא בקשר והדבר הזה הוא פצע פתוח מבחינתה. ספר חמוד.
December 10, 2018
סיפור מדהים ומרגש שפשוט לא רציתי להניח אתו
ממליץ בחום ספרות טובה שפשוט כיף לקרוא
ממליץ בחום ספרות טובה שפשוט כיף לקרוא
March 15, 2021
ספר מקסים ומרגש
January 24, 2024
ספר נהדר. קראתי מזמן ואהבתי מאד. מקווה לעוד ספרים של אביגיל
Displaying 1 - 15 of 15 reviews