מנספילד פארק

by Jane Austen, ג'יין אוסטן, לי עברון (Translator)

פאני פרייס בת העשר מוזמנת לגור אצל קרוביה העשירים, משפחת ברטרם, באחוזתם מנספילד פארק. אך מהו מקומה של קרובת משפחה שמצד אחד מבקשים להעתיר עליה חסד, ומצד שני מעוניינים לוודא שלא תשכח כי אינה שוות מעמד לשאר בני הבית, וכי לעולם לא תוכל להיות? יחסם של בני משפחת ברטרם אליה נע בין ריחוק ובוז לבין התפיסה שעליה לשרת אותם, ופאני מוצאת נחמה רק בטוב לבו של בן דודה אדמונד. עם השנים משתנים רגשותיה של פאני כלפי אדמונד מידידות והכרת טובה לאהבה חסרת תוחלת, אלא שאז מגיעים אל מנספילד פארק האחים הנרי ומרי קרופורד, ונוכחותם טורפת את חייה של פאני ואת חיי בני המשפחה כולם. מתוך מעמדה המורכב נאלצת פאני פרייס להילחם על ערכיה, על אופייה ועל אהבת נעוריה.
במנספילד פארק, הרומן השלישי פרי עטה, משרטטת ג'יין אוסטן דיוקן מהימן ונוקב של ערכים משתנים ונאמנות מוטלת בספק. בכתיבתה השנונה והחדה כתמיד, המובאת כאן בתרגומה החדש הקולח של לי עברון, אוסטן מסירה את המסכות מעל התנהגותם של גיבוריה וחושפת לעיני הקורא את ישרי הלב ואת אלו שמוסריותם ראויה לביקורת.
לתרגום החדש מצורפת אחרית דבר מאת ד״ר הלנה קלי, חוקרת כתביה של ג׳יין אוסטן, המגלה לנו את הרבדים העמוקים של מנספילד פארק – את הביקורת הנוקבת שמותח הרומן על סחר העבדים באיים הבריטיים ועל חלקה של הכנסייה האנגליקנית בו.

602 pages, ebook

Published May 1, 2017

About the author

Jane Austen was an English novelist known primarily for her six novels, which implicitly interpret, critique, and comment upon the English landed gentry at the end of the 18th century. Austen's plots often explore the dependence of women on marriage for the pursuit of favourable social standing and economic security. Her works are an implicit critique of the novels of sensibility of the second half of the 18th century and are part of the transition to 19th-century literary realism. Her deft use of social commentary, realism and biting irony have earned her acclaim among critics and scholars.

The anonymously published Sense and Sensibility (1811), Pride and Prejudice (1813), Mansfield Park (1814), and Emma (1816), were a modest success but brought her little fame in her lifetime. She wrote two other novels—Northanger Abbey and Persuasion, both published posthumously in 1817—and began another, eventually titled Sanditon, but died before its completion. She also left behind three volumes of juvenile writings in manuscript, the short epistolary novel Lady Susan, and the unfinished novel The Watsons.
Since her death Austen's novels have rarely been out of print. A significant transition in her reputation occurred in 1833, when they were republished in Richard Bentley's Standard Novels series (illustrated by Ferdinand Pickering and sold as a set). They gradually gained wide acclaim and popular readership. In 1869, fifty-two years after her death, her nephew's publication of A Memoir of Jane Austen introduced a compelling version of her writing career and supposedly uneventful life to an eager audience. Her work has inspired a large number of critical essays and has been included in many literary anthologies. Her novels have also inspired many films, including 1940's Pride and Prejudice, 1995's Sense and Sensibility and 2016's Love & Friendship.

Reviews

[Hannah Rosenthal · Rating 5 out of 5]

אהבתי מאוד את התרגום, ובמיוחד את אחרית הדבר .

[Danna · Rating 5 out of 5]

וואו.
שנים שלא קראתי מה שנקרא ספר ״איכות״.
אני יכולה להיות שקטה עם הציון הנמוך שהענקתי לספרים המכילים רק סיפורים של מה היה ואיך ללא הסצנה עצמה.
אין דבר יותר שנוא עליי מלקרוא שורות על גבי שורות של מחשבות ותיאורים, מבלי סצנות אשר מביאות זו באופן מעניין יותר.
הספר הזה ארוך במיוחד, אני מאמינה ששברתי שיא בזמן שלקח לי לקרוא אותו.
הספר הזה ברובו, מספר ופחות מראה. המון דמויות שבהתחלה אף הלכתי לאיבוד.
הספר הזה מצדיק את מה שאני מאמינה בו בלב שלם- זה הסופר, הכשרון שלו בלבד יכול להביא להנאה מהספר.
תודה לך ג׳ן שניארת אותי מה״טראש״ והענקת לי עונג קריאה.
הספר שנון, מעניין, רבוי אירועים, לקוי בצפיות- פשוט תענוג.
הדבר היחיד שקצת הרס לי, במידה מסוימת, היא המאמר בסוף, לדעת שיש עומק נוסף לספר. שיש לסופרת כוונות נסתרות ועומדת מאחוריו אידיאולוגיה. יש שם מעין הצמה של הדמויות שלמדתי לאהוב, אף פעם לא הייתי חזקה בספרות ולכן אולי לא חוויתי את הדמויות האלו כמו שהמאמר מצייר אותם.
אז, אביר חהיות בורה ולהשאר נאמנה לדמויות שלמדתי לאהוב ואבחר להתעלם מההיסטוריה והכוונה האמיתית מאחוריי הוויתם.
לסיכום, השאיר בי טעם לעוד.

[Racheli Zusiman · Rating 5 out of 5]

תענוג של ספר, כמו שאר ספריה של אוסטן. נהניתי מאוד. גם אחרית הדבר היתה מאוד מעניינת.

[Yaara · Rating 4 out of 5]

אז חשבתי שהספר חמוד, וכתוב טוב, ופאני לפעמים מעצבנת אבל בסך הכל הערכתי אותה על התעקשותה לא להתחתן למרות כל הלחץ שהפעילו עליה. ובאופן כללי אני משתדלת להתעלם ממוסר של המאה ה 19 ולא לשפוט באמות מידה של המאה ה 21.
אבל אז באה אחרית הדבר ו-בום! על זה היה הספר? וואו.
כשהדוד ברטרם נסע לאנטיגואה כמו שלא יכולתי שלא לחשוב על מקום קטן ועל כמה ג'מייקה קינקייד בועטת בבטן, אבל באמת שחשבתי שזו רק אני. מסתברת שגם אוסטן בועטת בבטן, אבל אין לי את הכישורים להבין את זה לבד, ולכן תודה להוצאת אהבות ולתמיר-סנדיק שכללו את הקטע הזה.