What do you think?
Rate this book
ימים לראות
השנה היא 2001. לסופי מלאו שלושים לא מזמן. היא מתגוררת בדירה קטנה בחולון יחד עם סבתה המסורה גניה, שאוהבת אותה אהבת נפש וגם קצת מוציאה אותה מדעתה. הימים של סופי דומים זה לזה – בבוקר היא נוסעת בשני אוטובוסים לחברת הביטוח, שם היא עובדת כמרכזנית, ואחר הצהריים היא מבלה בבית – בדרך כלל מקשיבה לרדיו או כותבת סיפורים שהיא מקלידה במכונת הברייל שלה.
עולמה של סופי מתערער כאשר היא פוגשת את שלומי, בנם של השכנים החדשים. שלומי בן ארבעים, נשוי ואב לשניים. כבר שנים שהוא עובד עם אביו בעסק ההובלות המשפחתי, אבל חולם על חיים אחרים. הוא אינו יכול להיישיר מבט אל פניה של השכנה הצעירה. זה מכאיב מדי. אנשים פצועים, נכים, בטח עיוורת כמוה, מזכירים לו מיד את מה שהוא מתאמץ לשכוח.
ככה זה, יבינו שניהם – לפעמים האהבה היא תמרור אזהרה. לפעמים היא שדה מוקשים, ונדרש אומץ כדי להסתכן ולהסכים להרגיש שוב.
זהו סיפור מכמיר לב ועז מבע, המתפקע מאהבת אדם ומחמלה אנושית, שעוסק ברכוּת בנושאים לא פשוטים, בהם התגברות על מצבים קשים וצפויים מראש וחיפוש אחר מה שאובד ונחבא אל השוליים, במקום שבו עלינו להתאמץ כדי לראות. בין הנופים המוכרים לכולנו, בעומס היתר של המציאות המאפילה על רגעים יקרים, מתמודדת הסופרת שגית אמת באומץ עם שאלות של זהות והתבגרות, שעלינו לתת את הדעת עליהן על מנת לזכות במותרות הראייה. הסיפור שבבסיס ימים לראות מתחיל ברגע שבו אנו מוזמנים להתקרב אל ממשות אחרת ולתת לה להציף אותנו.
ובעיקר זהו סיפור של ניצחון על פחדים, אבל כזה שמתחולל רק כשמוסרות מחיצות ושניים יכולים באמת להתקרב.
שגית אמת, ילידת 1969, היא סופרת המתגוררת בהוד השרון. כלת פרס זאב ופרס לאה גולדברג. נשואה לרני שיראי ואם ליונתן, יובל ומיקה. ימים לראות הוא ספרה הראשון למבוגרים.
עולמה של סופי מתערער כאשר היא פוגשת את שלומי, בנם של השכנים החדשים. שלומי בן ארבעים, נשוי ואב לשניים. כבר שנים שהוא עובד עם אביו בעסק ההובלות המשפחתי, אבל חולם על חיים אחרים. הוא אינו יכול להיישיר מבט אל פניה של השכנה הצעירה. זה מכאיב מדי. אנשים פצועים, נכים, בטח עיוורת כמוה, מזכירים לו מיד את מה שהוא מתאמץ לשכוח.
ככה זה, יבינו שניהם – לפעמים האהבה היא תמרור אזהרה. לפעמים היא שדה מוקשים, ונדרש אומץ כדי להסתכן ולהסכים להרגיש שוב.
זהו סיפור מכמיר לב ועז מבע, המתפקע מאהבת אדם ומחמלה אנושית, שעוסק ברכוּת בנושאים לא פשוטים, בהם התגברות על מצבים קשים וצפויים מראש וחיפוש אחר מה שאובד ונחבא אל השוליים, במקום שבו עלינו להתאמץ כדי לראות. בין הנופים המוכרים לכולנו, בעומס היתר של המציאות המאפילה על רגעים יקרים, מתמודדת הסופרת שגית אמת באומץ עם שאלות של זהות והתבגרות, שעלינו לתת את הדעת עליהן על מנת לזכות במותרות הראייה. הסיפור שבבסיס ימים לראות מתחיל ברגע שבו אנו מוזמנים להתקרב אל ממשות אחרת ולתת לה להציף אותנו.
ובעיקר זהו סיפור של ניצחון על פחדים, אבל כזה שמתחולל רק כשמוסרות מחיצות ושניים יכולים באמת להתקרב.
שגית אמת, ילידת 1969, היא סופרת המתגוררת בהוד השרון. כלת פרס זאב ופרס לאה גולדברג. נשואה לרני שיראי ואם ליונתן, יובל ומיקה. ימים לראות הוא ספרה הראשון למבוגרים.
304 pages, Paperback
Published January 1, 2017
11 people want to read
Ratings & Reviews
Friends & Following
Create a free account to discover what your friends think of this book!
Community Reviews
Displaying 1 - 8 of 8 reviews
July 18, 2018
סופי היא עיוורת מלידה. היא חייה עם סבתא שלה, גניה בחולון ועובדת כמוקדנית בחברת ביטוח.
סופי חולמת להיות סופרת. היא חולמת על חיים נורמטיביים. אבל בגיל 30, המציאות מכתיבה אחרת. לסופי אין בן זוג, והחלום שלה להיות סופרת נראה מרוחק וקשה ליישום.
כשהוריו של שלומי עוברים לדירה מעל לדירת סופי וסבתא שלה, נראה כי הגורל משנה כיוון.
הקשבתי לחלקים מהספר ב ICAST.
הסופרת היא הקריינית ומטבע הדברים אין מדובר בקריינית מקצועית ודווקא בספר הזה הרגשתי שנדרשת קריינית כזו. היא לא קריינית גרועה, אבל היא גם לא מוסיפה לספר, לעלילה ולדמויות עומק בהקראה.
גם לא התחברתי לסיפור של סופי ולא הצלחתי להבין את מערכת היחסים שלה ושל סבתא שלה עם שלומי. לא הצלחתי להבין את המוטיבציה של של שלומי בכלל להתחבר לגניה ולסופי.
שלומי שמתוסכל מחייו עם ענת, מעבודתו עם אביו ובאופן כללי מרגיש שאינו ממצה את הפוטנציאל שלו. הוא אדם מחוספס, מצניע את הרגשות שלו ובאופן בלתי מוסבר דווקא עם סופי וסבתא שלה הוא משנה את עורו. הרגשתי שהחיבור הזה מלאכותי.
אי אפשר לאמר שלא ציפיתי את סיום העלילה. ברור לכל בר דעת שיקרה משהו שיוביל לסיום האמור כי אין אופציה אחרת ואכן הסופרת רוקחת אירוע (שגם הוא לא מפתיע ודי נדוש) כדי להוביל לסיום הצפוי.
סה"כ לא התאכזבתי כי לא ציפיתי ליותר מידי אבל גם לא עפתי.
סופי חולמת להיות סופרת. היא חולמת על חיים נורמטיביים. אבל בגיל 30, המציאות מכתיבה אחרת. לסופי אין בן זוג, והחלום שלה להיות סופרת נראה מרוחק וקשה ליישום.
כשהוריו של שלומי עוברים לדירה מעל לדירת סופי וסבתא שלה, נראה כי הגורל משנה כיוון.
הקשבתי לחלקים מהספר ב ICAST.
הסופרת היא הקריינית ומטבע הדברים אין מדובר בקריינית מקצועית ודווקא בספר הזה הרגשתי שנדרשת קריינית כזו. היא לא קריינית גרועה, אבל היא גם לא מוסיפה לספר, לעלילה ולדמויות עומק בהקראה.
גם לא התחברתי לסיפור של סופי ולא הצלחתי להבין את מערכת היחסים שלה ושל סבתא שלה עם שלומי. לא הצלחתי להבין את המוטיבציה של של שלומי בכלל להתחבר לגניה ולסופי.
שלומי שמתוסכל מחייו עם ענת, מעבודתו עם אביו ובאופן כללי מרגיש שאינו ממצה את הפוטנציאל שלו. הוא אדם מחוספס, מצניע את הרגשות שלו ובאופן בלתי מוסבר דווקא עם סופי וסבתא שלה הוא משנה את עורו. הרגשתי שהחיבור הזה מלאכותי.
אי אפשר לאמר שלא ציפיתי את סיום העלילה. ברור לכל בר דעת שיקרה משהו שיוביל לסיום האמור כי אין אופציה אחרת ואכן הסופרת רוקחת אירוע (שגם הוא לא מפתיע ודי נדוש) כדי להוביל לסיום הצפוי.
סה"כ לא התאכזבתי כי לא ציפיתי ליותר מידי אבל גם לא עפתי.
February 21, 2018
אני מודה שהיתה לי רתיעה בהתחלה מלקרוא את הספר הזה, למרות שקיבלתי עליו הרבה המלצות. הדמות הראשית היא של אישה עיוורת וזה נראה לי גימיקי משהו. שמחה לומר שהתבדיתי לחלוטין. זה ספר מקסים ונוגע ללב עם דמויות עגולות שמעוררות הזדהות. אהבתי מאוד את הכתיבה היפה.
April 30, 2017
סופי, עיוורת בת שלושים, מתגוררת בדירת חדר וחצי חמימה עם סבתה האוהבת, עובדת כמרכזנית בחברת ביטוח, ואחרי הצהריים מאזינה לרדיו או מקלידה סיפורים ושירים במכונת הכתיבה שלה, המותאמת לעיוורים.
שלומי, השכן ממול, בן ארבעים, נשוי ואב לשניים, חיי בזרות מוחלטת עם אשתו ואוהב אהבת נפש את ילדיו, עובד בעסק ההובלות המשפחתי ומתמודד עם הלם קרב.
סופי ושלומי, בודדים ומוגבלים בדרכם, משתוקקים לאהבת אמת וחולמים על חיים שיש בהם יותר. חייהם מתערערים כשהם נפגשים ונפתחים זה בפני זה.
ספר יפהפה, רגיש, ונוגע ללב על אנושיות, אהבה, בדידות. אהבתי מאד את הכתיבה מכמירת הלב של שגית אמת ואשמח לקרוא עוד מפרי עטה למבוגרים.
שלומי, השכן ממול, בן ארבעים, נשוי ואב לשניים, חיי בזרות מוחלטת עם אשתו ואוהב אהבת נפש את ילדיו, עובד בעסק ההובלות המשפחתי ומתמודד עם הלם קרב.
סופי ושלומי, בודדים ומוגבלים בדרכם, משתוקקים לאהבת אמת וחולמים על חיים שיש בהם יותר. חייהם מתערערים כשהם נפגשים ונפתחים זה בפני זה.
ספר יפהפה, רגיש, ונוגע ללב על אנושיות, אהבה, בדידות. אהבתי מאד את הכתיבה מכמירת הלב של שגית אמת ואשמח לקרוא עוד מפרי עטה למבוגרים.
August 15, 2017
יופי של ספר!!! רגיש, חכם, אנושי. ספר חודר ויפה.
December 28, 2017
הבעיה היחידה שלי עם ״ימים לראות״, ספרה של שגית אמת, היא שהוא נגמר. מכל בחינה אחרת מדובר בספר מצויין.
May 22, 2022
״זה מסוכן. זה יהיה הרגע שבו הפנטזיה תרסק את פרצופה המתוק על אדמת המציאות וזה יכאב. הו, כמה שזה יכאב. הו, איזו התפקחות כואבת זאת תהיה. ״
אני לא בטוחה מה אני חושבת על הספר הזה.
הוא כתוב מאד יפה ועדין, ויש בו דברים יפים, אך קווי עלילה מסויימים עצבנו אותי.
לא אהבתי את שלומי ודברים שעשה, אך כואב לקרוא איך אירועים מהעבר עיצבו את דמותו עד כדי נתק רגשי, והביאו אותו לחוש בדידות איומה בתוך משפחתו. לא אהבתי את זה שסופי חשבה ששלומי לא מתאים לה בגלל שהוא ׳קצת ערס׳, ולא בגלל שהוא נשוי, למשל.
הדמות של גניה ברשפ, בכל אופן, נהדרת! רק בשבילה היה שווה.
״בבת אחת התכווצו קירות בטנה של סופי והפכו לשריון פלדה.
סיגל אומרת ׳מזל שיש לך אותה׳ וסופי שומעת מבטי רחמים.
סיכל אומרת ׳הכל מדויק׳ וסופי רואה את סיגל מביטה בה ממרומי אולימפוס מדומה ומונה בנדיבות של פטרון את עתרונות מצבה.
יש לסופי תפקיד בחייה של סיגל וסופי שונאת אותו.
היא לוחשת בהשתתפות מוגזמת - ׳מזל שיש לך אותה׳, וסופי שמועת - תודה לאל על מזלי הטוב, תודה גם לך סופי יקרה, מה הייתי עושה בלעדייך, את עושה לי את היום. נראה שרק לכבודה הייתה סיגל פורטת את כל הטוב שבחייה ומגדילה וצובעת אותו בצבעים שרק שם התואר ׳מדהים׳ הולם אותם. יום יום, הפכה את סופי למאזניים נהדרים, זמינים ונוחים לשימוש, להניח בהם את נתחי החיים שקישטה במילים, ולהיווכח בסיפוק איך בכל פעם מחדש, הכף שלה שוקלת הרבה יותר. ״
אני לא בטוחה מה אני חושבת על הספר הזה.
הוא כתוב מאד יפה ועדין, ויש בו דברים יפים, אך קווי עלילה מסויימים עצבנו אותי.
לא אהבתי את שלומי ודברים שעשה, אך כואב לקרוא איך אירועים מהעבר עיצבו את דמותו עד כדי נתק רגשי, והביאו אותו לחוש בדידות איומה בתוך משפחתו. לא אהבתי את זה שסופי חשבה ששלומי לא מתאים לה בגלל שהוא ׳קצת ערס׳, ולא בגלל שהוא נשוי, למשל.
הדמות של גניה ברשפ, בכל אופן, נהדרת! רק בשבילה היה שווה.
״בבת אחת התכווצו קירות בטנה של סופי והפכו לשריון פלדה.
סיגל אומרת ׳מזל שיש לך אותה׳ וסופי שומעת מבטי רחמים.
סיכל אומרת ׳הכל מדויק׳ וסופי רואה את סיגל מביטה בה ממרומי אולימפוס מדומה ומונה בנדיבות של פטרון את עתרונות מצבה.
יש לסופי תפקיד בחייה של סיגל וסופי שונאת אותו.
היא לוחשת בהשתתפות מוגזמת - ׳מזל שיש לך אותה׳, וסופי שמועת - תודה לאל על מזלי הטוב, תודה גם לך סופי יקרה, מה הייתי עושה בלעדייך, את עושה לי את היום. נראה שרק לכבודה הייתה סיגל פורטת את כל הטוב שבחייה ומגדילה וצובעת אותו בצבעים שרק שם התואר ׳מדהים׳ הולם אותם. יום יום, הפכה את סופי למאזניים נהדרים, זמינים ונוחים לשימוש, להניח בהם את נתחי החיים שקישטה במילים, ולהיווכח בסיפוק איך בכל פעם מחדש, הכף שלה שוקלת הרבה יותר. ״
July 4, 2023
רומן חביב וקליל...
July 9, 2017
יופי של ספר!
Displaying 1 - 8 of 8 reviews