איב, סאן ולורן עמיזדה גדלו בדירת שלושה חדרים ברמת גן. אביהם האלים והיפה כמו מלך פרעוני שלט בילדיו ובאשתו ביד רמה. היום הם אנשים בוגרים - איב היא עובדת סוציאלית רווקה שמנויה על כל אתרי ההיכרויות ורוקמת אהבות סודיות; לסאני יש דוקטורט בפילוסופיה אבל הוא משמש עוזרו האישי של פוצ´י, הצדיק המקומי העילג, אדיש לבתו התינוקת ולאשתו שאוהבת אותו אהבת נפש; ולורן המטושטשת מבלה את לילותיה בחיפוש אחר אהבה ומגדלת בקושי רב את בתה הקטנה, קשרל, המתעקשת שלא להסיר את הגרביונים שלה.
כשאבא של איב, סאן ולורן מתאבד לנגד עיניהם, דברים עמומים נעשים צלולים מאוד:מתבררת האימה הגדולה שקשרל מסתירה, ומתבהרת גם דמותה הנשכחת של אמם שהתנועעה בחייה בין הצללים, מסונוורת מתשוקה אל בעלה ואדישה למה שעולל לילדיה.
בכישרון יוצא דופן, בכתיבה סוערת, באומץ ובהומור מושחז, אבל גם באחריות, ברגישות ובביטחון, מובילה דיסטל את הקורא בין חדרי הבית הישן ההוא ברמת גן, ומשם אל ההווה של הדמויות הבלתי נשכחות שיצרה. הספר הזה, החשוב והגדול והמרשים, מתאר את החומרים הקשים ביותר בתוך התא המשפחתי, ועושה זאת בנאמנות כה רבה לגיבוריו ובהומור כה משובח ועמוק, עד שהוא שמאפשר לצלוח גם את החיים האלה, ההם.
ספר מטלטל, קשה, מחמיר לב ובעיקר יוצא דופן, נדיר ומרתק. מסוג הספרים שנשארים אתך זמן רב. ממש חבל לי שהסופרת מבזבזת את זמן הכתיבה שלה ואת כשרונה על פעילות אינטנסיבית פובליציסטית ופוליטית ברשתות החברתיות וכו׳. יחד עם זאת, חייב לכבד את בחירתה למרות שהייתי רוצה לקבל ממנה עוד בציר של ספרים ברמה של ״טווס בחדר מדרגות״.
סיפור קשה על אנשים קשים ואנשים קשים מדברים קשה ומתהלכים קשה ומתנהגים קשה ובכללי הכל קשה. קשה לנשום וקשה לאהוב וקשה לא לאהוב וקשה וקשה. קשה היה לי לתת לזה ארבעה כוכבים, אבל קשה היה שלא.
לקח לי זמן להתחבר לספר, ורק בסביבות 30 אחוז התחלתי ליהנות ממנו. העלילה בבסיסה טובה מאד וחזקה אך מתפזרת לכיוונים פחות מעניינים לעתים. עבודת עריכה הדוקה יותר וקיצור של כמאה עמודים מעלילות המשנה ותיאורי מחשבות היו הופכים את הספר מטוב של 4 כוכבים למדהים של 5 כוכבים. בכל זאת נהניתי.
"את שקית הזבל הזאת היא תצטרך לזרוק בעצמה, האלבום בולט מידי ואסור לה להסתכן. חבל, אין דבר שמסב לה עומג יותר מלראות אותו משליך בעצמו את כל חייו השרופים לפח השכונתי מבלי שידע על כך דבר וחצי דבר."
אזהרה, רוב הסקירה היא ספויילר אחד גדול ולכן רוב הסקירה מוסתרת.
"טווס בחדר המדרגות" הוא אחד הספרים העוצמתיים והכואבים שיצא לי לקרוא, העוסק במשפחות דיספונקציונליות ובפתולוגיה של חוסר היכולת התפקודית הזו. ספר קשה, שכולל תכנים קשים לקריאה כולל התעללות והזנחה נפשעים. יחד עם זאת הוא כתוב מצויין, קולח ומרתק בערך כמו צילומים מפיגוע המוני המשודרים בלופ בטלביזיה.
ספר יפה וקשה גם יחד, לפעמים הכתיבה מתישה אבל זה לא פוגע מאיכות הספר. אהבתי מאד. ספר המגולל את חייה של משפחת עמיזדה מרמת גן, שלושת האחים, אבא ואמא והילדים ומה שקורה ביניהם. יש קטעים קשים בעלילה אבל הספר מרתק בעיני.
יש מעט מאוד ספרים שאחרי שקראת אותם הם נצרבים לנצח לתוך התודעה שלך. עבורי, טווס בחדר מדרגות הוא אחד מהם. מדובר בסיפור מטלטל וקשה מאוד לקריאה שכתוב בצורה עוצמתית, מרגשת ויוצאת מהכלל.
It's been a while since I enjoyed a Hebrew book this much. The language is just right, and the story is captivating even though it's all laid out right away. I really liked this one.