What do you think?
Rate this book
The Red Notebook
A spirited look at life on the eve of the nineteenth century and Romantic sensibilities Published posthumously, The Red Notebook is an autobiographical account of the youth of the author of the seminal Romantic novel Adolphe. It eloquently relates both Benjamin Constant's European travels and readings, as well as his first steps in society and romance. A priceless document and a fine example of early autobiographical writing, it is presented here for the first time in the English language by acclaimed translator Douglas Parmée and is currently the only edition in print.
76 pages, Paperback
First published January 1, 1907
2 people are currently reading
174 people want to read
About the author
Benjamin Constant
597 books85 followersHenri-Benjamin Constant de Rebecque was a Swiss-born, nobleman, thinker, writer and French politician.
Constant was born in Lausanne, Switzerland, to descendants of noble Huguenots who fled France during the Huguenot wars in the early 16th century to settle in Lausanne. He was educated by private tutors and at the University of Erlangen, Bavaria, and the University of Edinburgh, Scotland. In the course of his life, he spent many years in France, Switzerland, Germany, and Great Britain.
He was intimate with Anne Louise Germaine de Staël and their intellectual collaboration made them one of the most important intellectual pairs of their time. He was a fervent liberal, fought against the Restauration and was active in French politics as a publicist and politician during the latter half of the French Revolution and between 1815 and 1830. During part of this latter period, he sat in the Chamber of Deputies, the lower legislative house of the Restoration-era government. He was one of its most eloquent orators and a leader of the parliamentary block first known as the Independants and then as "liberals."
From Wikipedia
Constant was born in Lausanne, Switzerland, to descendants of noble Huguenots who fled France during the Huguenot wars in the early 16th century to settle in Lausanne. He was educated by private tutors and at the University of Erlangen, Bavaria, and the University of Edinburgh, Scotland. In the course of his life, he spent many years in France, Switzerland, Germany, and Great Britain.
He was intimate with Anne Louise Germaine de Staël and their intellectual collaboration made them one of the most important intellectual pairs of their time. He was a fervent liberal, fought against the Restauration and was active in French politics as a publicist and politician during the latter half of the French Revolution and between 1815 and 1830. During part of this latter period, he sat in the Chamber of Deputies, the lower legislative house of the Restoration-era government. He was one of its most eloquent orators and a leader of the parliamentary block first known as the Independants and then as "liberals."
From Wikipedia
Ratings & Reviews
Friends & Following
Create a free account to discover what your friends think of this book!
Community Reviews
Displaying 1 - 12 of 12 reviews
December 28, 2018
"אמנם מזמן לזמן הייתי נתקף כעס; מורת רוח שעורר בי מכשול כלשהו הייתה ממלאת אותי מין זעם עיקש, ואז הייתי נאחז בעניין בציפורניי; החשש פן איאלץ לפנות שוב אל אבי גרם לי שאתמיד בהתנהגותי הנואשת; המזג הקנטרני שלי גרם שאבחר לפעול בדרכים חסרות כל היגיון, שמורך ליבי הגביר עוד את מידת חוסר ההיגיון שבהן. "
את הספרון הצנום הזה (120 עמודים) אני קוראת בפעם השניה, והפעם אפילו נהנתי מהקריאה יותר.
"המחברת האדומה" היא אוטוביוגרפיה של המחבר, בנז'מן קונסטאן. הוא מכנה אותה "חיי" והוא מתמקד בתקופת 20 השנים שבין ילדותו לבחרותו. אימו של המחבר נפטרה עם לידתו ואביו שהיה מפקד בצבא השווצרי, לא מצא בליבו מספיק כח ורגש לגדל את בנו, כך שהילד הופקד בידי שורת חונכים כושלים, סוטים, נוכלים ופורקי עול:
"...וכך עזבתי את ביתו של המחנך השלישי שלי, משוכנע בפעם השלישית שהאנשים שנועדו לאלפני בינה ולתקן את דרכיי היו הם עצמם בורים גמורים ופורקי כל עול"
תבנית זו תישמר לאורך כל דפיו של הספר במהלכו הקורא לומד על מסעותיו של בנז'מן עם אביו ברחבי אירופה, חינוכו הכושל והשכלתו בסופו של דבר בגרמניה ובסקוטלנד.
עם השנים הופך בנז'מן עצמו לפורק עול, מהמר כפייתי השקוע בחובות אותם מכסה אביו. הוא רודף נשים והתנהגותו השיגעונית מוליכה אותו מדחי לדחי עד שבחלק האחרון של הסיפור, בעקבות מעשה טירוף שבו הוא ניסה לשכנע בחורה צרפתיה צעירה שהוא יחטוף אותה ויבריח אותה מהוריה וארוסה (למרות שהיא לא נתנה לו שום סימן לכך שהיא מעוניינת לברוח ולמרות שלא היה מאוהב בה) הוא בורח משליחו של אביו בצרפת שניסה להצילו מעצמו, לאנגליה ולסקוטלנד ולבסוף מוצא את עצמו חסר כל נאלץ לחזור לבית אביו.
"עדין לא היה לי שמץ מושג מה בדעתי לעשות. בדרך כלל, הדבר שעזר לי ביותר בימי חיי להגיע לידי הכרעות חסרות כל שחר, אך שלכל הפחות היה נדמה כי הן מעידות על אופי החלטי ביותר, הוא דווקא היעדר גמור של כושר החלטה, ותחושה שתמיד קיננה בי כי המעשה שאני עושה הוא נחרץ ואין ממנו דרך חזרה. חסר דאגה אפוא, דווקא מתוך אותה אי בהירות באשר לתוצאות של אותו מעשה שיגעוני, שאולי כך אמרתי בלבי, לא אבצע אותו כלל ועיקר, עשיתי את דרכי צעד אחר צעד והשיגעון קרם עור וגידים והתגשם כאילו מעצמו"
קונסטאן מציג תמונת מצב חברתית המעניקה פריבילגיות מרחיקות לכת לאוכלוסיות מסוימות, בזמן שמאחרות היא מונעת אותן. הוא מציג את הזחיחות, ההפקרות, קלות הדעת שבמעמד החברתי שלו ובדרך גם דן בנושאים פוליטיים שונים על המבנה הפוליטי וכל זה בחן ובהומור ובכתיבה עוקצנית.
בסיום הקריאה שבה התענגתי על כל פסקה ופסקה, רק נותר לי להצטער שלא כתב ספר דומה על יתר שנות חייו.
את הספרון הצנום הזה (120 עמודים) אני קוראת בפעם השניה, והפעם אפילו נהנתי מהקריאה יותר.
"המחברת האדומה" היא אוטוביוגרפיה של המחבר, בנז'מן קונסטאן. הוא מכנה אותה "חיי" והוא מתמקד בתקופת 20 השנים שבין ילדותו לבחרותו. אימו של המחבר נפטרה עם לידתו ואביו שהיה מפקד בצבא השווצרי, לא מצא בליבו מספיק כח ורגש לגדל את בנו, כך שהילד הופקד בידי שורת חונכים כושלים, סוטים, נוכלים ופורקי עול:
"...וכך עזבתי את ביתו של המחנך השלישי שלי, משוכנע בפעם השלישית שהאנשים שנועדו לאלפני בינה ולתקן את דרכיי היו הם עצמם בורים גמורים ופורקי כל עול"
תבנית זו תישמר לאורך כל דפיו של הספר במהלכו הקורא לומד על מסעותיו של בנז'מן עם אביו ברחבי אירופה, חינוכו הכושל והשכלתו בסופו של דבר בגרמניה ובסקוטלנד.
עם השנים הופך בנז'מן עצמו לפורק עול, מהמר כפייתי השקוע בחובות אותם מכסה אביו. הוא רודף נשים והתנהגותו השיגעונית מוליכה אותו מדחי לדחי עד שבחלק האחרון של הסיפור, בעקבות מעשה טירוף שבו הוא ניסה לשכנע בחורה צרפתיה צעירה שהוא יחטוף אותה ויבריח אותה מהוריה וארוסה (למרות שהיא לא נתנה לו שום סימן לכך שהיא מעוניינת לברוח ולמרות שלא היה מאוהב בה) הוא בורח משליחו של אביו בצרפת שניסה להצילו מעצמו, לאנגליה ולסקוטלנד ולבסוף מוצא את עצמו חסר כל נאלץ לחזור לבית אביו.
"עדין לא היה לי שמץ מושג מה בדעתי לעשות. בדרך כלל, הדבר שעזר לי ביותר בימי חיי להגיע לידי הכרעות חסרות כל שחר, אך שלכל הפחות היה נדמה כי הן מעידות על אופי החלטי ביותר, הוא דווקא היעדר גמור של כושר החלטה, ותחושה שתמיד קיננה בי כי המעשה שאני עושה הוא נחרץ ואין ממנו דרך חזרה. חסר דאגה אפוא, דווקא מתוך אותה אי בהירות באשר לתוצאות של אותו מעשה שיגעוני, שאולי כך אמרתי בלבי, לא אבצע אותו כלל ועיקר, עשיתי את דרכי צעד אחר צעד והשיגעון קרם עור וגידים והתגשם כאילו מעצמו"
קונסטאן מציג תמונת מצב חברתית המעניקה פריבילגיות מרחיקות לכת לאוכלוסיות מסוימות, בזמן שמאחרות היא מונעת אותן. הוא מציג את הזחיחות, ההפקרות, קלות הדעת שבמעמד החברתי שלו ובדרך גם דן בנושאים פוליטיים שונים על המבנה הפוליטי וכל זה בחן ובהומור ובכתיבה עוקצנית.
בסיום הקריאה שבה התענגתי על כל פסקה ופסקה, רק נותר לי להצטער שלא כתב ספר דומה על יתר שנות חייו.
March 31, 2012
A painfully brief semi-fictional autobiographical romp. I could have swallowed another two hundred pages of this tale, easily, but I only got sixty-five for my sins. Constant is a bumbler in this short one, messing up his attempts with ladies, racking up huge gambling debts and expecting his father to foot the bill. The typical chutzpah of an upper-class French aesthete. He takes trips to Edinburgh and London where he becomes a peripatetic bumbler, backsliding into poverty before his inevitable return to his father’s estate, where he bumbles the apology through his chronic shyness. Constant should have penned more fiction. Adolphe isn’t enough when the writing is this crisp and engaging. I docked a star for its shortness and its erratic non-structure.
August 27, 2018
Poco quiero decir de esta especie de "Diario" que Constant escribió de sus primeros años, es en sí unas memorias o una autobiografía en la cual nos cuenta sus experiencias hasta casi cumplir los 20 años.
El estilo relativamente monótono, lo que se cuenta a veces interesante pero la mayor parte aburrido, lo que me hace ponerle 2 estrellas aparte del diario en sí es la incompatibilidad con las vivencias y la manera de pensar del autor pues sus temas me parecieron tontos y como siempre digo un desperdicio de un joven viviendo en tan brillante época. Constant nos habla de sus "relaciones" con algunas mujeres, algunas muy mayores que él, en parte cuenta su "método" para inspirarles amor o por lo menos tratar de hacerlo y luego sus infortunios, sus vicios con el opio, su inmadurez para endeudarse y gastar el dinero. Y a pesar que los sitios que recorre pudieran ser interesantes el estilo de escritura a manera de diario no lo hace muy literario (a diferencia de sus otras dos obras que tienen más ficción y lirismo) y esos aspectos de los que hablé hacen que le tenga antipatía al hombre inmaduro que cuenta sus vivencias.
El estilo relativamente monótono, lo que se cuenta a veces interesante pero la mayor parte aburrido, lo que me hace ponerle 2 estrellas aparte del diario en sí es la incompatibilidad con las vivencias y la manera de pensar del autor pues sus temas me parecieron tontos y como siempre digo un desperdicio de un joven viviendo en tan brillante época. Constant nos habla de sus "relaciones" con algunas mujeres, algunas muy mayores que él, en parte cuenta su "método" para inspirarles amor o por lo menos tratar de hacerlo y luego sus infortunios, sus vicios con el opio, su inmadurez para endeudarse y gastar el dinero. Y a pesar que los sitios que recorre pudieran ser interesantes el estilo de escritura a manera de diario no lo hace muy literario (a diferencia de sus otras dos obras que tienen más ficción y lirismo) y esos aspectos de los que hablé hacen que le tenga antipatía al hombre inmaduro que cuenta sus vivencias.
December 18, 2025
Enjoyed the prose and the spontaneity but needed a bit more of a coherent structure; also quite, too, short
May 10, 2017
El cuaderno rojo es una mini biografìa del autor Benjamin Constant, y digo "mini" porque se trata de lo que fue su nacimiento hasta su juventud (1767-1787).
En general nos cuenta sobre los varios amores que tuvo y sus desgracias.
En general nos cuenta sobre los varios amores que tuvo y sus desgracias.
May 12, 2020
65 pages describing a 20 year old guy trying to fuck every 35-65 year old woman he meets and duel other guys for senseless reasons, complete with daddy issues and a gambling addiction.
August 14, 2017
The French have an innate knack for writing lively memoirs, and The Red Notebook by Constant (a Franco-Swiss) is no different. I found it to be more engaging and fun (and certainly more humorous) than his autobiographical novel Adolphe. Unfortunately, this memoir, which reads more like a sketch, only covers the first few years of his life and ends rather abruptly. But in these pages we gain insight into the formative years of a young 18th century gentleman, with the most amusing tales involving his shady private tutors. We enjoy a few ribald episodes of gambling, love affairs, and travels in England before the narrative ends far too soon.
As in Adolphe, Constant is more than willing to share his personal foibles and mistakes -- almost to the point of taking a perverse glee in publicly shaming his behavior during his period of "youthful indiscretions," as the saying goes. (Of course, this was originally published anonymously, but one can't imagine Constant actually thought his authorship would remain hidden.)
I don’t if I’d call this a major work, but it sure was a fun read.
As in Adolphe, Constant is more than willing to share his personal foibles and mistakes -- almost to the point of taking a perverse glee in publicly shaming his behavior during his period of "youthful indiscretions," as the saying goes. (Of course, this was originally published anonymously, but one can't imagine Constant actually thought his authorship would remain hidden.)
I don’t if I’d call this a major work, but it sure was a fun read.
August 28, 2022
Kırmızı Defter - Benjamin CONSTANT
“BENJAMIN CONSTANT Kırmızı Defter'de kendi ergenliğinin portresini çizer. Olağanüstü psikolojik bir değeri olan bu belge, ergenliğin iç dramını gün ışığına çıkarır. Yazar, romantizmin temalarından biri olan varoluş güçlüğünün acılarını duymaktadır. “Dr. Bekir ONUR
Romantizmle birlikte baş karakter olarak görülmeye başlayan ergen/genç örneklerinden. 7️⃣
“BENJAMIN CONSTANT Kırmızı Defter'de kendi ergenliğinin portresini çizer. Olağanüstü psikolojik bir değeri olan bu belge, ergenliğin iç dramını gün ışığına çıkarır. Yazar, romantizmin temalarından biri olan varoluş güçlüğünün acılarını duymaktadır. “Dr. Bekir ONUR
Romantizmle birlikte baş karakter olarak görülmeye başlayan ergen/genç örneklerinden. 7️⃣
January 4, 2020
Con la moda que hay de editar y leer diarios, que
se hable tan poco de Constant debería ser un delito.
El libro se disfruta, el tipo sabía escribir, sus vivencias de juventud son verdaderas aventuras y le edición de Periférica es exquisita. Lo único que le falta son... más páginas.
se hable tan poco de Constant debería ser un delito.
El libro se disfruta, el tipo sabía escribir, sus vivencias de juventud son verdaderas aventuras y le edición de Periférica es exquisita. Lo único que le falta son... más páginas.
September 17, 2022
18th century cringe comedy.
Quite funny, but nowhere near finished.
Quite funny, but nowhere near finished.
December 8, 2025
3.5 stars
August 2, 2011
Bastante irregular
Displaying 1 - 12 of 12 reviews